בבחינת השינוי שעברו נשים מאז ימי יוון העתיקה, בה כיהן הפילוסוף הגדול סוקרטס כשופט נבחר ועד היום, ניתן לזהות שינויים מעטים מאוד עד אמצע המאה ה-20, אז פרצה המהפכה הפמיניסטית והובילה לשינוי מהותי ומשמעותי במעמד האישה. וכיצד קשור לכך סוקרטס? ובכן, רעייתו של סוקרטס, קסנטיפה, שעל שמה נקרא ספרה החדש של ד”ר שרה ברסלרמן “בנות קסנטיפה“, מספקת לנו דוגמא טובה לאישה בעלת רוח המתאימה לרוחה של האישה המודרנית, רוח שתורגמה על ידי העולם הגברי לרוע ורשעות, שהפכו לאורך השנים, למילים נרדפות לשמה של קסנטיפה.

דעתנות ונחישות מתורגמות לרוע ורשעות

בספרה, טוענת ד”ר ברסלרמן כי, ממש כפי שלא ידעו הגברים באותה התקופה להבין את רוחה של קסנטיפה, ולקבל את היותה אישה דעתנית, נחושה ועקשנית, כך גם היום מתקשים גברים במסגרות זוגיות ונישואים, לקבל את מעמדה ורוחה של האישה המשוחררת המודרנית. היעדר תקשורת נכונה בין בני הזוג, ציפיות מנוגדות ותפישות מיושנות לגבי מקומה ומעמדה של האישה בחברה בכלל ובמסגרת הזוגית בפרט, הוא שעומד בבסיס העלייה הדרמטית בחוסר שביעות הרצון ובשיעור הגירושים של מערכות זוגיות בעידן החדש.

האם המהפכה הפמיניסטית טרם השלימה את מהלכה?

כאמור, לאורך השנים, הפך שמה של קסנטיפה, שהייתה צעירה יותר מסוקרטס בעלה ב-40 שנה, לביטוי המתאר אישה רעה ומרושעת, המקדישה את חייה למרר את חיי בעלה, וזאת על אף שאין אף עדות מובהקת לכך, לא על ידי תלמידיו של סוקרטס ולבטח לא על ידי הוא עצמו. לטענת ד”ר ברסלרמן, לו הייתה המהפכה הפמיניסטית להשלים את מהלכה לשילוב קריירה ומשפחה גם אצל נשים כמו אצל גברים, ולחלוקת מטלות הבית והמשפחה בצורה שוויונית בין שני בני הזוג, הייתה דמותה של קסנטיפה המודרנית נעלמת ומתמוגגת.

הסטטיסטיקה אינה טובה, והשינוי חייב להגיע

ללא ספק, הסטטיסטיקה של מוסד הזוגיות והנישואין היא סטטיסטיקה שלילית והיד עוד נטויה, מה שמחייב חשיבה מחודשת על השפעת מעמדה וזהותה של האישה המודרנית במערכת הזוגית הקלאסית, וזוהי בדיוק הסוגיה שאותה מנסה “בנות קסנטיפה” לברר.