פריצת דיסק היא לא קללה נצחית. המדע, ובכלל זה מדע הרפואה, מוגבל ביכולת של הכלים איתו הוא עובד. הרבה מאוד דברים שבעבר נחשבו בלתי אפשריים מבחינת המדע התגלו אחרת לחלוטין כאשר כלי המחקר השתנו. כך גם בנוגע לפריצות ובלטים בדיסקים הבין חולייתיים.
הדיסקים הללו, שהשיח עליהם כה נפוץ בימינו, הם אותם בולמי זעזועים הצומחים בין חוליות הגב שלנו, מהאגן ועד לצוואר. אותם הדיסקים נועדו לשכך את עוצמת החבטות שגבנו סופג בכל צעד, בכל קפיצה, בכל ירידה במדרגות וכיו”ב. פריצת דיסק אומרת פריצה באבטחה של הגב שלנו, ואצל רבים מדובר בפגיעה משמעותית בתפקוד היומיומי.
להבדיל בין בלט, בקע ופריצת דיסק:
- בלט דיסק – כשמו כן הוא – בליטה, חריגה מהגבולות הסדירים והתקינים. בליטה יכולה להיות א-סימפטומטית או מאוד סימפטומטית, וזאת במידה והיא בולטת ישירות על עצב.
- בקע דיסק – שלא כמו בלט, במצב בקע כבר נפער פתח בממבראנות האוחזות את הדיסק בשלמותו כיחידה אחת. במקרים אלו הכאב יהיה רב יותר (לפחות ברוב המקרים) והכאב עלול להקרין הלאה.
- פריצת דיסק – החמורה מבין השלוש, כאשר הדיסק כבר נפרץ הרי שתוכנו יצא והוא לא מתפקד יותר כחיץ בין החוליות הגרמיות. תופעה זו היא הכואבת ביותר, החריפה ביותר, ובעלת תופעות הלוואי הקשות ביותר.
טיפול בפריצת דיסק:
כידוע, לבעיות נפוצות ישנם הרבה הצעות לטיפול – חלקן טובות ואחרות טובות יותר. אחד הטיפולים הנפוצים במצבי פריצה – ניתוח של הדיסק, הוא דווקא אחד המאתגרים, שכן מדובר בהליך פולשני מאוד ותחת הרדמה, דבר ממנו רבים מעדיפים להימנע.
לשמחתנו, עם השנים התפתחו שיטות שמרניות יותר, שעוזרות לעיתים לא פחות מניתוח. דוגמא לטיפול כזה במצבי פריצות מרובות בדיסק או פריצה בודדת היא כמובן הטיפול הכירופרקטי. טיפול זה שנעשה על ידי כירופרקט מתמקד לא רק בשורש הבעיה, אלא סורק את עמוד-השדרה כדי לזהות איזה אזורים לאורך הגב סובלים ממתח שרירי וחולייתי בעקבות הפריצה, ומטפל גם באזורים אלו. הטיפול הכירופרקטי בפריצת דיסק מכוון להקלה עמוקה בתופעות הלוואי השונות והמרובות שעלולות לנבוע ממצב זה.
