ניסויים רפואיים ומדעיים כוללים שימוש בבעלי חיים. עובדה זו ידועה לכל, ובעוד שמצד אחד עומדים אלו המתנגדים לקיום ניסויים בבעלי חיים ישנם שמצדדים בניסויים אלו ואף טוענים שמדובר בחובה. עם זאת, ליבו של כל אדם ייצבט כאשר יניחו לפניו את התמונות הקשות והסיפורים הלא פשוטים. אך לאור עשרות אלפי המחקרים שבזכותם נוצרו ניתוחים, תרופות והליכים רפואיים מתקדמים שהצליחו להציל בני אדם בכל רחבי העולם נשאלת השאלה, האם לא מדובר בהכרח?
טענות בעד ניסויים בבעלי חיים
- טענת החיוניות שבאורגניזם שלם – ללא ניסויים בבעלי חיים הרפואה לא תוכל להתקדם, מכיוון שהחלופות הקיימות אינן מוגדרות כחלופות מלאות ומתאימות. יצור שלם הינו בעל מערכות שונות המתקשרות ומשפיעות זו על זו. לדוגמא, אם נבדקת תרופה חדשה שמטרתה להוריד את לחץ הדם, לא יהיה ניתן לבצע את הבדיקה על רקמה מבודדת מכיוון שחייב להתקיים קשר עם הכבד.
- רכישת ניסיון – אין דרך טובה יותר לצבור ניסיון מאשר התנסות בפועל – הן בניתוח גוויות והן בהתנסות בניתוח בעלי חיים מורדמים.
- הרפואה לא הייתה מתקדמת אילולא הניסויים הללו – ניסויים בבעלי החיים הולידו חיסונים כנגד מחלות כגון פוליו וחצבת, תרופות מתקדמות, אפשרו לקדם את חקר המחלות ותחום השתלת האיברים. בארבעים השנים האחרונות כל פרסי הנובל בתחומי הפיזיולוגיה והרפואה, ניתנו לחוקרים ששילבו ניסויים בבעלי חיים כחלק מעבודתם.
- התקדמות מהירה – עוד באותו נושא, מעריכים כי איסור על ניסויים בבעלי חיים יעכב את עולם המחקר והרפואה. הרפואה כולה נשענת על ביולוגיה, כך שמחקרים ביו-רפואיים הם תנאי בלתי נפרד להתקדמות מהירה של התחום וגילוי תרופות והליכים חדשניים שיוכלו להציל חיים בזמן הקרוב.
נושא שקבוע בחוק!
בשנת 1994 נחקק חוק צער בעלי חיים. החוק הישראלי קבע פרק שלם המתייחס כולו לניסויים בבעלי חיים והוא קובע במהלך ביצוע ניסוי יש לשאוף להשתמש במספר הנמוך ביותר של בעלי חיים, וגם אז רק אם לא קיימת חלופה להן. על אף החוק יש לציין שהאחריות מוטלת בידי החוקרים, וההכשרה הניתנת להם בנושא.
